איך מתמודדים עם זה?

איך מתמודדים עם זה

את הלילה הזה אני אזכור להרבה זמן – כמו לילות רבים שחוויתי בעבר.
השעה 03:30. שמעתי אותו שוב דופק בחוזקה ולא מרפה, כמי שמבקש ממני להתייחס אליו.
אמרתי לו: יקירי, למה עכשיו באמצע הלילה?! תן לי עוד כמה שעות לישון.
הבטחתי לו שאתייחס אליו, אבל הוא – עקשן – המשיך לדפוק ואפילו העלה את הקצב.
הרגשתי נורא! שוב איבדתי שליטה עליו. שוב עושה מה שהוא רוצה מבלי להתחשב בי.
התחלתי להזיע מהלחץ.

כעבור מספר דקות כבר לא נותרה לי ברירה, אלא לקום להחליף חולצה ולראות איך אני יכול לעזור לו.
החלפתי את החולצה ומזגתי לעצמי כוס מים קרים, בתקווה שאלה יעזרו בהרגעת הדפיקות החזקות שבמחשבתי. הייתי כבר משוכנע, שכל דיירי הבית יתעוררו. האמת היא, שזה לא ממש משנה כמה פעמים זה קורה – בכל פעם שהוא מחליט להופיע, אני אף פעם לא מוכן. תחושה של איבוד שליטה, הקולות, התחושות, הרגשות, המחשבות – כמו חדר מלחמה.החרדה שלי התחילה לבקר אותי לפני שנים רבות עוד בצבא ומאז למדתי לזהות את הסיבה, את המקור וברגע שזיהיתי ובעזרת אנשי מקצוע מתאימים, התחלתי לקבל כלים להתמודד איתה.

מאז קיבלתי את ההחלטה לעזור לעוד אנשים להתמודד עם החוויה הזו – בהחלט חוויה ממש לא נעימה. חוויה שקשה לשכוח אותה וזה מגיע בעוצמות שונות, לפעמים בשעות הלילה ולעיתים במשך היום. את התקף החרדה מאפיינת העובדה, שהוא אינו שולח מסר או הודעה מוקדמת ולרוב הסיבה אינה ממש ברורה, להבדיל מהפחד, שלרוב מופיע בעקבות מחשבה, שמאופיינת לרוב בחוסר בהירות.

אולי גם אתם חווים זאת מפעם לפעם?

התשובה שלי לשאלה “איך מתמודדים עם זה” היא אחת: יש מה לעשות ואין שום סיבה שתתמודדו עם זה לבד, אין סיבה להסתיר זאת כי לא נעים, כי למה להטריד אחרים, למה שאחרים ידאגו, אני יודע שזה עובר…
נכון, זה מה שעבר לי בראש במחשבה והאמת היא, שנכון – חרדה, כמו שמגיעה, כך היא חולפת ולעיתים אפשר להתמודד עמה לבד, אך מה קורה כאשר היא מתחילה להופיע לעיתים תכופות יותר? ומה קורה כאשר העוצמה שלה גבוהה וזה מתחיל להשפיע על רמת התפקוד שלך בבית, בעבודה, עם חברים ובוודאי שעם עצמך? מה קורה כאשר היא מופיעה ואינה חולפת ונשארת לביקור ארוך מהצפוי?
ולעזאזל איך לא סיפרו לי שגם אחרי שהיא חולפת, לעוד שעות, ימים היא משאירה תחושות עמוקות של פחד, חולשה גופנית ודאגה, כי אני לא רוצה שתחזור לבקר אותי. את זה אף פסיכולוג או פסיכיאטר שהייתי אצלם לא גילה לי והקושי העיקרי שלי היה ההתמודדות של בין טיפול לטיפול, הדאגה, החשש שאם החרדה תופיע שוב, אני צריך לחכות עד המפגש הבא.

איך אני יודע? הייתי שם, בהתחלה התעלמתי, אחר כך הסתרתי וכאשר הבנתי שאיבדתי את איכות חיי, את היכולת לשלוט בהם, כשהרגשתי כמי שמחליק במדרון חלקלק אל עבר הלא נודע – דבר אשר העמיק את הפער בין המציאות לדימיון והחרדה. אחרי שישבתי במיטה במשך דקות ארוכות, שנראו כמו נצח, לחכות שההתקף ירפה ממני; אחרי ניסיונות חוזרים להשתמש בכדורים פסיכאטרים או כל כדור שקראתי עליו, זו היתה תקופה שבה הקשבתי לכל מי שהבטיח לי פתרון.

עד שהפסקתי להתפשר, מספיק עם עוד פתרונות פלא. הלכתי למי שחווה ומכיר את הנושא מקרוב, מישהו שאחרי מפגש אחד הרגשתי ויצאתי עם כלים ועם היכולת להתמודד בזמן אמת, מישהו שנתן בי את הבטחון והוכיח לי שיש דרך אחרת.
היום – אחרי שנים, אני יכול לומר שזה מאחורי והיום אני יכול להזמין אותך לא לעבור את זה לבד!

תתקשר, ותתחיל לחיות את חייך בדיוק כפי שאתה רוצה ורואה בדימיונך. חרדה היא לא גזרה. יש לה סיבה וברגע שנגלה אותה ונתמודד עמה, תרגיש הקלה משמעותית ותחזור לחייך, תחזור לתפקד, תחזור לישון לילה שלם, תוכל להתחיל לממש את משמעות חייך.

יוסי שטרית-נתיב האומץ

השארת תגובה