אני מפחד, אתה מפחד, הם מפחדים כולנו מפחדים

אני מפחד, אתה מפחד,
הם מפחדים 
כולנו מפחדים

תינוקות לא יודעים פחד מהו,
את זה אנחנו רואים
כאשר הם מתחילים לזחול
הם ממשיכים ולא משנה מה יש מולם,
הם זוחלים לעבר חלונות
הם שמים ידיים בתנור חם
מכניסים ידיים לשקעים.
אך יש שני סוגי פחדים
שהם נולדו עמם
הפחד ליפול והפחד מפני רעש קיצוני.

למעשה את כל הפחדים אנחנו רוכשים
עם הזמן ולרוב זה מגיע מתגובות של הסביבה.
תינוק, הוריו אוחזים בו באהבה,
ומעניקים לו חיבוק ועם המון חיבה.
בזמן זה אין התינוק אומר
אל תסתכלו עלי
בגלל שאני מכוער, שמן, ואולי עם אף ארוך.
כאשר אני תינוק אני אוהב לקבל תשומת לב,
ולקבל אהבה.

מכאן אני מתחיל ללמוד מהו פחד
אני כתינוק מתחיל להבין ממה עלי לפחד
לרוב כתוצאה משיפוטיות
ואמירות שקיימות בסביבה שלי.
או משפיטה עצמית שזאת למדתי עם הזמן.
תארו לעצמכם דייט עם בחורה שאינכם מכירים,
יוצאים מבלים פעם ועוד פעם ופתאום
היא מסרבת לצאת איתי
“זורקת אותי”
או שאני יוצא עם בחורה וזו לקראת סוף המפגש
אומרת לי “אתה לא בשבילי”
ומעקמת את פרצופה.
אני לומד להיות מאוכזב
לומד להגיב או לא להגיב,
לומד מהו כאב, נטישה, תסכול, אכזבה.
וזה ממש בסדר ללכת למקומות הללו
כי הם אלו שמצמיחים אותי.
ויש עוד פחדים נוספים
הפחד מליפול כאשר אני נמצא במרפסת
בבניין גבוה ואני מסתכל למטה
ואז מתחילה לי סחרחורת או תחושה
משונה בבטן.
או כאשר אני עולה על במה בפני קהל
כדי לומר דבר מה
ואני רועד ומרגיש עצבים ואי נוחות בגוף
ברכיים רועדות, דפיקות לב, חוסר שקט.
ואולי אני פוחד מכלבים או נחשים או מקק
את כל זאת אני למדתי עם הזמן.
עם השנים למדתי לפחד מהם.
וזה בדיוק כמו שיש
את אלו שאוהבים מקומות גבוהים
ואת אלו שאוהבים כלבים או חתולים.
אם כך אני לומד לפחד
כי הסביבה אמרה לי
הסביבה העירה לי
כאשר הייתי ילד והלכתי עם אמא לגן המשחקים
ושם חיכה לו כלב
ואמא “תזהר שלא יינשך אותך”
או אם זה חתול “תזהר שלא ישרוט אותך” 
למעשה המבוגרים שלא במתכון
“מפילים” על הילדים את הפחד שלהם.

ואם במקרה אבא טבע
והמשפחה הולכת
לים או לבריכה
“אל תכנס עמוק מידי שלא תטבע”
“הים מסוכן”
בבריכה “אל תלך לעמוקים”
ולמעשה בכל פעם שאותו אבא יפגוש באיזה שהוא מקור מים
הוא יזהיר את ילדיו.
גם כאשר אנו נוהגים ברכב שיש גשם
הכביש רטוב והוזהרנו תמיד
מכביש רטוב יש סכנת החלקה ואיבוד שליטה.
ואני נוהג בפחד ובמתח כאשר יורד גשם
כל המחשבה שלי מתרכזת על הכביש הרטוב,
מפחד שאחליק ואאבד שליטה ואולי למות.
המחשבה שלי תקועה ומתרכזת
בפחד שאני עלול להחליק ועלול להיכנס בקיר ההפרדה או בעמוד חשמל ולמות.
זה מה שאני רואה מול עיני
ואם זה כך איך אני אנהג? אם בכלל אני אנהג.
או שאני יכול לשנות את השפה?
לשנות את המחשבה שלי,
ואומר לעצמי
אני אנהג טוב ובזהירות,
אני אהיה מרוכז בדרך,
אנהג במהירות המותרת
והאט בסיבובים,
כי אני רוצה להיות בטוח ולהגיע הביתה בשלום.
זה למעשה ההבדל,
אני צריך להביא לעצמי אמונות אחרות,
סיפור אחר, תמונה אחרת.
שכל אלה יעוררו רגשות אחרים ממה שהיו קודם.
תמיד יש בפני שתי אפשרויות:
או ללכת לתסריט גרוע
או לשנות אותו למשהו טוב וחיובי.
וכדי לעשות זאת אני יכול לעצור לרגע
לנשום ולהרגיע את עצמי
ואז לחזור לסיטואציה
“אני אהיה בסדר, הכל כבר בסדר,
אני עובד על זה והכל מסתדר”
פחד הוא רגש שאפשר להפוך אותו
לכלי נוסף בהתפתחות האישית שלנו.
רק אם נדע להכיר אותו
גם בך הפחד שולט?
גם אותך הפחד משתק?
גם אתה מתכווץ כאשר צריך לומר משהו?
גם אתה תקוע במקום ולא מתקדם?
יש כמה דרכים לעזור לך
כדי שגם אתה תדע להתמודד עם הפחד.
אחת מהדרכים בוודאי מתאימה לך.
צור קשר ותתחיל לנהל את הפחד שלך.

יוסי שטרית- בנתיב אחר
האומץ להיות באומץ

 

השארת תגובה