זה קצת מוזר לדבר על עבדות במדינה שאזרחיה הם שווי זכויות. כולנו אוהבים להרגיש חופשיים, בני חורין ומוכנים להיאבק על חירות זאת בציפורניים. למה כל כך חשוב לנו להיות בני חורין ואפילו תוך נטילת סיכונים גדולים והאם באמת אנו מצליחים להשיג את המטרה הכול כך מופשטת הזאת? כיום בעידן המודרני זאת פחות שאלה לפילוסופים וחכמי דת ויותר לפסיכולוגים, מרצים למדעי המדינה וכלכלנים. אז קדימה בואו נצא לדרך..
אם אני רודף אחרי זה, כנראה שאין לי מספיק
החשש המתמיד ממצב של עבדות, נובע בראש ובראשונה מהעובדה שאנו ברמה מסוימת אכן עבדים. עבדות מלאה, חלקית, מודעת או מודחקת. היהדות ששמה את עינה ברווחתו הנפשית של המאמין, מעדיפה להציע לנו עבדות מרצון למושג מופשט ושנוי במחלוקת המכונה "אלוהים". בתמורה, היהדות מציעה לנו חופש ביחס לעצמנו, אחרים והמדינה. כך שלמעשה כשאנחנו משועבדים ברמה כזאת או אחרת לעצמנו ואחרים, אנחנו משועבדים לרצון האל. אכן, תרגיל מרהיב בסמנטיקה.
מוביל או מובל
קשה לזהות את הנקודה שבה אנחנו מאבדים את השליטה וכוח חיצוני או פנימי מקבל עלינו פיקוד ועושה בנו שימוש ללא תמורה הוגנת. את זה אנחנו מגלים רק בדיעבד, אחרי שיצאנו מהמקום הזה ויש בנו את הכוח להביט לדינמיקה הזאת בעיניים. תחושות כעס ותסכול יכולים להוות סימן מאד לא מובהק "לבעיה". רמז חזק יותר אנחנו מקבלים כשאנחנו מרגישים שמישהו אשם בשל משהו שפגע בנו. ותרו, אין צורך "לחפור" ולחפש את מי שרודה בכם, חפשו את העבד בהתייעלות, או גלו עבור מי אתם באמת עובדים והתפטרו:
- החליטו מה חשוב לכם בחיים – הגדירו את המטרות שלכם. דברים שמדברים רק אליכם, בלי מחויבות, דוגמטיות ורגשי אשם.
- קבעו מטרות – לאחר שאתם כבר יודעים מה חשוב לכם, אז קל לקבוע מטרות קצרות טווח שיביאו אתכם לממש את הדברים החשובים לכם.
- נהלו את הזמן שלכם בתבונה – גורמים פנימיים וחיצוניים ינסו לנגוס מזמנכם, בדרך למטרות שלכם וזאת בכדי שתעבדו עבורם, זהו אותם ותתעלו אותם למקום נוח עבורכם או שאולי תעדיפו לנטרל אותם כליל.
בקיצור חברים כשתסיימו לקרא מהאגדה הסתומה של חייכם, אחרי האחרונה שבקושיות, תרגישו הקלה מסוימת של חופש. שתו מכוס היין, תיהנו מהסחרור הקל והתכוננו ליציאה מעבדות לחירות, להיות מובילים ובעלי דעה, חכמים ונבונים.
