שכחתי כבר על מה לסלוח…

מכירים את זה, שאתם כועסים או אפילו לא מדברים עם אדם אחר ואפילו לא זוכרים על מה?
כך בדיוק היה עם נטלי(שם בדוי), שהגיעה אלי אחרי שלא דיברה עם הוריה 14 שנה.
היא זוכרת את היום בו החליטה לעזוב את הבית.
זה היה יום הגיוס שלה, אשר בו החליטה: "אל הבית הזה אני לא חוזרת".
וכך בחרה לשרת רחוק מהבית ואת חופשותיה בילתה עם חברות או נשארה בבסיס.
לימים השתחררה. כחיילת בודדה, קיבלה סל-שחרור, שעימו יכלה להתארגן.
כאשר הייתה בת 13, הוריה התכוננו לארח את חבריהם
וערכו קניות והכינו שולחן מלא כל טוב.
נטלי זוכרת את אביה קורא לה ואומר לה:
"נטלי, אני מבקש: בזמן שהאורחים פה, את תבלי בחדר לך.
כי אני ממש לא רוצה שתתנפלי על השולחן ותגמרי את הכיבוד לאורחים".
עיניה ברגע זה דמעו וללא ספק אמירה זו שינתה את חייה והחלטותיה.
נטלי סיפרה לי: "כל חיי אני זוכרת, שאבא מרחיק אותי מהאוכל ומעליב אותי, פוגע בי
ואמא מתבוננת מהצד ומהנהנת בראשה.
זו תמונה שחרוטה לי בראש ואני לא משתחררת ממנה
היום אחרי 14 שנה אני אמא לילדה מקסימה
וברור, שלה אני לא אעולל דבר כזה."

אחד מהתהליכים שאני מעביר בקליניקה שלי
הוא בדיקת העבר, אותה נקודת זמן, שבה האירוע קרה.
במקרה של נטלי בדקנו ארועים אחרים ומדהים היה לגלות יחד איתה,
שהאירוע שחרוט בזיכרונה הוא אירוע בודד.
לאחר מספר תהליכים וביניהם תהליך של סליחה
ועוד תהליך של קבלת אותו הילד הפנימי
– את כל אלה אני מקיים דרך המודל שפיתחתי, "מודל האומץ" –
הופתעה נטלי לגלות, כי אותו ארוע קרה פעם אחת בלבד!
כן, היו מקרים שבהם אביה או אימה הרחיקו אותה מהשולחן,
אך כל אלה היו בעקבות
מחלת סכרת הנעורים שהתגלתה אצל נטלי.
תוך כדי התהליך הבינה נטלי, שהוריה דאגו לה
והסיבה העיקרית להרחקתה מהשולחן היתה על מנת שלא, חלילה,
תתפתה ותאכל מאכלים, שיסכנו את בריאותה.

וואו, כמה כייף לספר סיפור שמסתיים כמו באגדות ילדים,
שרובינו גדלנו עליהן. כמו שלגיה וזה לא המקום כרגע 🙂
נטלי התקשרה אלי יומיים אחרי המפגש והתרגשה לספר לי,
שהיא קבעה להיפגש הערב עם הוריה.

ולי – כל שנותר הוא לדמוע מהתרגשות.
כי גם לסיפורים שיש לנו בראש,
אפשר לחפש התפתחות שונה, אחרת.
עם סיום טוב יותר.
נטלי המשיכה להגיע לעוד מספר מפגשים
וכיום חייה הרבה יותר משוחררים, רגועים.
נטלי מספרת, ששמחת החיים חזרה אליה, כמו גם החיוך.
ובעיקר שמחה, שילדתה זכתה בסבא וסבתא חדשים
והיא זכתה שוב בהוריה כשבחרה בחיים.

יוסי שטרית – נתיב האומץ
מרצה, מאמן ומטפל לבחירה בחיים

אהבתם? מוזמנים לשתף

אני מזמין אותך ליצור איתי קשר
לשיחה ראשונית ללא עלות

בה נדבר על מה הדבר המשמעותי שחשוב לך להתגבר עליו השנה
ואיך אני אוכל לעזור לאמן וללוות אותך בדרך.

לכתבות נוספות

כובע הקסמים של מריה

מריה גוואדלופה גרה עם אמה בדירה קטנה בשדרה החמישית בניו יורק. מריה לא הייתה צעירה ולא זקנה, לא נמוכה…

מודל מעשי לשינוי אמונה מגבילה

"הפילוסוף דקארט האמין שגילה את האמת הבסיסית ביותר כשאר השמיע את הצהרתו המפורסמת: "אני חושב, משמע אני קיים". למעשה,…

לקביעת פגישה

אני מזמין אותך למלא פרטים ולקבוע איתי שיחת ייעוץ ללא תשלום.
בשיחה – נדבר על למה הגעת אליי, איך בנוי התהליך ומה חשוב לך לקדם…

רק צריך לכתוב שם, מייל וטלפון 
 ואז יופיע לך יומן שאפשר לסמן בו איזה יום ושעה נוח לך.

פתח צ׳אט
שלום,
איך אוכל לעזור?