אני זוכר את המשפט הזה שמלווה אותי כל חיי,

המשפט שכל כך האמנתי בו והפך לדרך חיי,

אני זוכר איך בכתה ד' המורה אביבה נכנסה לכתה

והצביעה עלי וכעסה כי

פטפטתי עם חבר לספסל הלימודים

והיא כלא עושה חשבון אמרה לי

"יוסי, קום צא מהכתה ולך חכה לי ליד חדר המנהלת! "

ואני כילד בכתה ד' פחדתי

ולא הבנתי מה קרה

ובדרך ליציאתי מהכתה המורה אביבה

פנתה אל עבר כל התלמידים שהם חבריי לכתה

ואמרה"ממנו גם ככה לא יצא כלום" וקבעה זאת כעובדה.

וכך האמנתי

ואספתי לכך הוכחות, כישלונות במבחנים, כעס מההורים ועוד ועוד.

עד שעברתי תהליך אישי בגיל יחסית מאוחר כמעט 40

והבנתי איך אותו ילד מכתה ד'

מנהל לי עם האמונה הזאת

"שממני לא יצא כלום" – מנהל לי את החיים….

זאת הייתה פריצת דרך עצומה, ענקית

פתאום הרגשתי שחרור שקשה לתארו במילים

תחשבו שאת אותו סלע אנחנו סוחבים שנים ארוכות

ששוקל כמה עשרות קילוגרם

ופתאום הוא נעלם….

וואו… איזו הקלה הרגשה של ריחוף וקלות

ופתאום הכל כבר אפשרי לי,

מי מאתנו לא חווה חוויות

אשר משאירות אותנו קפואים במקום

ומונע מאיתנו לעשות דברים גדולים כקטנים כאחד?

האם לא הייתם גם אתם רוצים לפרוץ איזה גבול של עצמכם?

האם לא הייתם רוצים לפרוץ איזה מחסום?

האם לא הייתם רוצים לדעת מה עוצר אתכם?

האם לא הייתם רוצים לדעת מה יאפשר לכם לעשות את הצעד הבא?

אז עכשיו זה בדיוק הזמן לעשות זאת

ואני כאן עבורכם

יוסי