מה אנחנו יודעים על חרדה? אבל חרדה אמיתית, כזו המלווה בתחושה בלתי נעימה של פחד מהול במתח. חרדה המלווה לעיתים בסימפטומים גופניים הכוללים קצב לב מואץ, הזעה, כאבי בטן ועוד. כולנו חווינו חרדה באופן כזה או אחר כתגובה הולמת לגירוי חיצוני מאיים, כמו תינוק שמופרד מאימו, נער לפני יציאה ראשונה או סטודנט לפני מבחן מכריע. במקרים אלה מדובר בתגובות חרדה בטווח הנורמה. ישנם מצבים בהם החרדה הופכת לפתולוגית, כזו המוגדרת כתגובה חרדתית מוגזמת, באם במשך ובאם בעוצמה לאיום חיצוני או פנימי. הפרעות חרדה המוגדרות כפתולוגיות, יכולות להיות מטופלות באמצעות טכניקות טיפול כדוגמת NLP, דמיון מודרך ואף סוגסטיות.

מה כוללת קבוצת הפרעות החרדה:

א.   הפרעת חרדה כללית, חרדה לא מציאותית ומוגזמת המקיפה תחומי חיים רבים כמו עבודה, לימודים, בריאות וכו'. במסגרת הפרעה זו יש צפייה מתמדת לאסון עם ביטויים גופניים כמו כאבי ראש, גלי חום, הזעה סחרחורת, בחילה ועוד.

ב.   הפרעת פאניקה, תחושת חרדה קשה, אימתית המלווה בתסמינים גופניים מפחידים ועוצמתיים כמו תחושת מחנק, דפיקות לב, תחושת "אני הולך למות". הפרעת פאניקה מופיעה כהתקפים לוא דווקא על ידי גירוי חיצוני.

ג.    פוביה, פחד בלתי רציונלי מפני אובייקט, מצב או פעילות מסויימת שהחשיפה אליהם מובילה להתקף פאניקה. מדובר בפחד לא רציונלי. ישנן פוביות פשוטות כגון אקרופוביה-פחד גבהים, אגוראפוביה – פחד ממקומות פתוחים וכו'. וישנה פוביה חברתית שהיא חשש מהשפלה או מבוכה במפגש חברתי.

ד.   תסמונת חרדתית בתר חבלתית (PTSD), הפרעת חרדה מפורסמת המכונה גם הלם קרב ומופיעה אצל אנשים שנחשפו לאירוע טראומטי. אותו אירוע מתגלם בחוויות מחדש של הטראומה באופן מתמיד וחוזר על ידי מחשבות, חלומות, הזיות הגורמות לחרדות קשות, דיכאון, התקפי פאניקה ועוד.

ה.  הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)  הפרעת חרדה מפורסמת נוספת, בה לאדם יש אובססיה (מחשבה טורדנית) בנוגע לדבר מסויים והיא זו הגורמת לו לתחושת חרדה רבה.

כיצד NLP, דמיון מודרך ואף סוגסטיות, יכולות להיות לעזר כאשר אנו מגלים שאנו סובלים מהפרעות חרדה?

NLP מציעה לאדם הסובל מהפרעות חרדה, גישה להחזיר לעצמו את את השליטה והביטחון בחיוו, תוך הבנת מקור החרדה והפחתת עוצמתה. הגישה מכילה מספר היבטים:

הכוונה החיובית של החרדה: גישה זו גורסת כי אין לנו אוייבים פנימיים. כל החלקים הפנימיים המרכיבים אותנו מעוניינם בטובתנו וגם לחלק החרד. אבל אם נבין שהוא חלק מאיתנו ונקשיב לו, נגלה שהמנגנון שהוא הפעיל, היה בעצם על מנת להגן עלינו. גילוי הכוונה החיובית מאפשר לנו למצוא דרכים נוספות על מנת לחוש ביטחון ולהיות רגועים. לדוגמא, אם נשוחח עם החלק שלנו שחרד ממקומות פתוחים, המלווה בהתקף פאניקה נבין את כוונת הופעתו ונמצא דרכים יצירתיות להיות מוגנים ובטוחים מבלי לווותר על החוויה של לצאת החוצה למקומות הומים למשל, כמו קניון או קולנוע.

מסגור מחדש (reframing): הגדרה מחדש של המצב

יצירת תסריט חיובי: הדמיון שלנו הוא כלי עוצמתי שאם נלמד להשתמש בו הוא יוכל להוביל אותנו למחוזות של ביטחון ויציבות דווקא במקומות שבאוטומט שלנו אנו חרדים. בעזרת דמיון מודרך אנו יכולים לברוא עבורנו עולם דימויים חדש ולהטמיע אותו בתת מודע שלנו כך שבפעם הבאה ש"נידרש" להתקף חרדה הוא פשוט לא יופיע. הדמיון המודרך יכול במצבים מסויימים לשמש לנו כהשאה (סוגסטיה), השפעה אקטיבית על התת מודע שלנו ובכך לסנן גירויים שליליים ולהתמיר אותם לגירויים ידידותיים יותר.

ניתן לשלב ביצירת התסריט מדיטציה, נשימה מודעת תוך התמקדות ושימוש בעוגנים חיוביים ומרגיעים כמו מנטרה, קמע ועוד.

___________________________________________________________________________

סובל מחרדה? אני כאן כדי להקשיב לך, להבין אותך ולסייע לך בהתמודדות היום יומית שלך. יחד, נוכל להתגבר על מה שנראה כמכשול לא עביר אל עבר חיים מאוזנים ושקטים יותר.