שינוי בחיים, זה בכלל אפשרי?

שיפור ביטחון עצמי

כן, בוודאי ועובדה היא שרבים עושים שינוי בחיים, אבל לא פגשתם אותם נכון? כולם מדברים על שינוי, מתאמצים להוריד 3 קילו, משפרים פסיכומטרי ולומדים שפות. אבל שינוי אמיתי בחיים זה דבר שאנחנו לא כל כך פוגשים. בדרך כלל נחזור למשקלנו הקודם, נשאר בעבודה שאנו לא כל כך אוהבים ונסתפק במה שיש לנו, כי זה הגורל שלנו ואלה הם חיינו, האומנם?

תענו בכנות, אתם באמת מרוצים?
"בסך הכול אחלה", "ברוך השם", "אין טענות", "משתפר.."

תודה רבה, אני יכול לספר לכם שאתם אינכם מרוצים, אבל נוח לכם, כל כך נוח שאתם לא מעוניינים לעשות שינוי ולהציל את החיים שלכם. יודעים למה? כי צריך לקחת אחריות וזה לא נעים. עדיף כבר "להסתגל" מאשר להביט לאמת בעיניים והאמת היא פשוטה – מגיע לנו יותר! הרבה יותר. מגיע לנו כל מה שאנו יכולים לעשות עבור עצמנו ועבור כל מה שחשוב לנו בחיים.

מעצורים חיצוניים ופנימיים

אבל זה לא כל כך פשוט, ככה לרצות, להחליט, להתאמץ ולקבל. הרי יש דברים שעוצרים אותנו. הרבה דברים. הכיסים שלנו ריקים, אנחנו מבוגרים מידי, או שמנים מידי, איננו בלונדיניים ואין לנו דרכון קנדי. אכן מעציב. יש לי סוד לספר לכם. את כולנו עוצרים דברים, אבל זה לא אומר שאנחנו חייבים להיעצר. למעשה רבים הגיעו לגדולות בהשראת מגבלותיהם. יש אין ספור סיפורים על אנשים נמוכים ונכים, אנשים שעלו מעוני מרוד ולכולם מכנה משותף אחד – הם עשו שינוי בחיים. מה יש בהם שאין בנו? האם הם התאמצו יותר? או אולי זה קשור לכך שהיה להם מזל גדול? אין תשובה אחת כנראה, לכל אחד הייתה את הנוסחה הייחודית שלו, דבר אחד בטוח הם היו באמת פתוחים לאפשרות שיצליחו.

הכרנו את מה שמפריע לנו בחיים ואילו דברים חיצוניים שקל לנו להכיר בהם. למעשה כל כך קל לנו, שמיד ננפנף בהם מול כל כישלון הכי קטן. נכשלתי בבחינה כי לא ישנתי בלילה, הפתיעו עם שאלות בנושאים שלא למדנו, איחרתי בגלל האוטובוס. שימו לב מה קרה פה – נתתם לאוטובוס לקלקל לכם את החיים, איפשרתם למשפחה, לאופי מחורבן או לצבע העור לקבוע את גורלכם. עכשיו אתם יכולים לחזור למקום הנוח שלכם, אלה החיים שלי וככה נגזר עלי…

המציאות בעיני המתבונן

לפעמים יש לנו תחושה מוזרה שאנחנו מדברים עם העולם והעולם מדבר איתנו. יש תילי תילים של תיאוריות ניואייג'יות שנתלות בעניין ויכול להיות שהדבר נכון. דבר אחד בטוח, אנחנו מחליטים בעצמנו כיצד לפרש את המציאות ואף להשפיע עליה. זאת אומרת שיש לנו כושר בחירה לפחות בדרך ההשקפה שלנו אל העולם ובסגנון האינטראקציה שלנו עם הסביבה. אחד ירגיש לכוד לחלוטין בחייו הנוחים ויחוש ייאוש רב, לעומתו אדם אחר, משותק לחלוטין, יראה יקומים נבראים וקורסים לנגד עיניו, יכתוב על כך ספרים, יתחתן ויזכה בפרס נובל.

מה ההבדל בין שני האנשים הללו? לאחד היו הרבה אפשרויות והוא סירב לראות את הפוטנציאל הכרוך בכך ואילו השני היה לכוד בעולם הפיזי והפנה את תשומת ליבו לפוטנציאל הגלום במחשבה ובדמיון האנושי. אנשים אינם חיים בהכרח בתוך קיצוניות שכזאת ובדרך כלל אנו נאבקים על דברים מינוריים הרבה יותר.

לחיות את ההזדמנות

בואו נכיר בעובדה מרכזית – בחיים עומדות לפנינו כמעט אין סוף הזדמנויות. בדרך כלל רק המעטים והזריזים מזהים את ההזדמנויות הגדולות ראשונים ומשגשגים בשל כך. בכל משבר כלכלי המשקיע האגדי, וורן באפט מתעשר יותר. כשחברת אפל עמדה לפני פשיטת רגל הדירקטוריון החזיר את סטיב ג'ובס לניהול החברה וזאת הפכה לחברה הציבורית הגדולה בעולם בתוך פחות מעשור, עם טלפון מוזר בלי מקשים. איך האנשים האלה רואים הזדמנות במקומות שאיננו מעלים בדעתנו?

התשובה לכך פשוטה, יש להם פתיחות אנושית ודמיון המאפשרים להם צורת מחשבה לא שגרתית והם לא מפחדים מכישלון.

מלכודת של פחד והעדר מעוף

בואו נעשה היכרות עם קריוס ובקטוס של החיים האמיתיים – הקיבעון והכישלון. כולנו מרגישים בנוח להיות נורמליים ורגילים, להראות ולהתנהג כמו כולם. אנחנו מקובלים על הסביבה והסביבה מכילה אותנו בנוחות, עד שיום אחד זה כבר לא נוח בכלל. האנשים מסביבנו משעממים, העבודה מכלה אותנו לאט וביסודיות, העייפות לא מרפה וכל מה שעשה אותנו שמחים פעם כבר לא אומר לנו כלום – אנחנו צריכים שינוי…

פה מתחילה הבעיה, שינוי זה סיכון, חשיפה אל הלא מוכר והלא בטוח ודורש יוזמה ומאמץ רב. אז מה אנחנו עושים? נכון… דוחים את ההחלטה לאחר כך. אבל הבעיות גדלות, אנחנו משמינים מול הטלוויזיה אשר משכיחה מציאות משמימה, אנחנו לוקחים עוד סיגריה ומושכים בכתף, אנחנו לא מפרקים קשר זוגי גרוע וממשיכים לצרוח בקולי קולות שכל העולם ישמע. אנחנו אלופים בלנהל חיים גרועים.

כושר הבליעה האנושי הינו כמעט אין סופי, הכל נכנס, כאב, תיסכול, אוכל, מכות, השפלות וייאוש. אנחנו אכן יצירת אל פלאית, אך אני לא בטוח שלכך התכוון המתכנן.

מחפשים את האקדח המעשן

קשיי החיים מפריעים לנו ואנו יכולים להתעלות מעליהם. ההזדמנויות נמצאות בשפע אך מה עוצר אותנו באמת? זה ברור חברים, אנחנו..

כן, אנחנו הסוהר והאסיר. אנחנו נענשים כי קיבלנו על עצמנו את עול הכישלון. הילדים מכיתה ג' שהרביצו והשפילו אותנו, פתחו לנו את השער ואנחנו נכנסנו בזחילה. הבוס או המפקד בצבא הסבירו לנו מי יותר שווה, אנחנו הנהנו בראש ועשינו לו קפה בדיוק כמו שהוא אוהב. הורינו הביטו בנו וראו כישלון ואכזבה ואנחנו אימצנו אותה במסירות. החתיך של כיתה, החבר, היפיפייה מעבר לכביש, שלט החוצות, ראש הממשלה ושלטון הכיבוש. כולם עובדים במשרה מלאה להכין לנו את התפאורה המתאימה למאסר העולם ללא אפשרות לחנינה. אבל אנחנו לא צריכים אותם באמת, יש לנו את עצמנו ונשמח לחפור את הבור בציפורננו ואחרי כן לכסות ולהדק היטב.

מפרקים את מנגנון הכישלון

כבר למעלה ממאה שנה קיימות שיטות טיפול שבוחנות בדיוק את "מערכת ההפעלה" שלנו ומחפשות את הבאגים, הסוסים הטרויאניים ושאר נוזקות שמחבלות בחיינו. פרויד היה אבי תורת הפסיכואנליזה, אחריו הגיעו תפיסות נוספות העוסקות בהבנת נפש האדם כמו הגישה הבהביוריסטית המובילה כיום וכן הקוגנטיבית, החברתית ועוד.

כיום יש נטיה לעסוק ביעילות ולמדוד את עצמנו במונחים של "תוצר". עבור זה קמה תפיסה שלמה המכונה NLP (Neuro-linguistic programming) והיא עושה בדיוק את זה. השיטה עוזרת לנו "לתכנת" את עצמנו בסגנון אישי ועל פי צרכים. האמת, לתכנת זה קצת מוגזם, הייתי מכנה את זה פשוט – הקניית הרגלים עצמיים מועילים. השיטה פותחה בשנות ה 70 בידי פרופסור ג'ון גרינדר וריצ'רד בנדלר שרצו לפצח את חידת המצוינות האנושית. למרות היותה תפיסה פסאודו מדעית (זאת אומרת שאינה מבוססת על מחקר אמפירי) השיטה מאומצת בהתלהבות על ידי טווח רחב של יועצים ומאמנים שכן היא מספקת דרך מובנית להשגת יעילות שאותה ניתן למדוד בקלות. זאת תוך נטרול מכשולים ותרגול דפוסים חיוביים.

שיטות טיפוליות יש הרבה ולכולן מכנה משותף אחד – הן שואפות לעזור לנו להגשים את עצמנו. זאת אומרת שנוכל להגשים את שאיפותינו ומטרות החיים שהצבנו לעצמנו ולממש את הפוטנציאל הטמון בנו. זה נחמד שאתם מספרים לבתכם שהיא חכמה ומוכשרת, אבל אם היא תחיה את חייה במשרה סתמית עם שכר מינימאלי, סביר להניח שתהפוך למתוסכלת ביותר. בין היתר פשוט כי יש פער בין "ההבטחה" לתוצאה העלובה משהו, בעולם של כלכלה נאו ליברלית הישגית.

הגשמה עצמית דורשת בנייה וזה מתחיל ביום הראשון בחיינו. משלב הינקות ועד זקנה מעגל ההשפעה שלנו מתרחב והולך, מלמד אותנו אריק אריקסון בתיאוריית השלבים. כל נדבך בבניה העצמית שלנו מכיל את הקונפליקט וההישג שממנו אנו נהנים בפתרונו הנכון. כל שלב בנוי על קודמו ונדרש להגיע להשלמה עבור זה שיגיע אחריו. להלן החלוקה המקוצרת:

ינקות וילדות – הדבר הראשון שאנו בונים בחיינו זאת התקווה וזה קורה בינקות, מעט אחר כך אנחנו עסוקים בבניית כוח הרצון שלנו. בגילאי 3 – 6 אנו משחקים ומפתחים יכולת להשיג מטרות.
טרום התבגרות ובגרות – בתקופת היסודי מפתחים מיומנות תוך פתרון הקונפליקט שבין החריצות והנחיתות. בגיל ההתבגרות אנחנו מגבשים זהות תוך מאבק בבלבול תפקידים ומשיגים נאמנות.
בגרות מוקדמת ובגרות – הבגרות המוקדמת עוסקת באינטימיות ובונה כישורי אהבה. בבגרותנו הפריון נמצא במרכז ומתפתחת אכפתיות ודאגה לאחר. התבונה שבזקנה היא תוצאה מוצלחת במאבק בין הייאוש להשלמה.
הדינמיקה המורכבת בין כל הרבדים האלה זה אנחנו והיכולות שלנו. תרפיסטים רבים מעולם הפסיכולוגיה, נוטים לטפל במרכיבי מגדל הקלפים האישיותי שלנו ולהביא לפתרון של קונפליקטים ש"נתקעו", תוך הצפת הבעיה. אחרים אולי ינסו לתרגל התנהגות אופטימלית. דבר אחד בטוח, בכדי להגיע לשינוי צריך לבצע תיקון.

מה הייתם רוצים לשנות?

תרשו לי לספר רגע על תהליך שעברתי באחרונה:

המטרה – אני הייתי שמח לשפר את ניהול הזמן אצלי, זה בשביל שיהיו לי יותר משאבים עבור הדברים שאני אוהב לעשות בשעות הפנאי.

הפתרון – לצורך כך, אני עובד עם סטופר ומכין תכנית עבודה מבעוד מועד. דבר ראשון על הבוקר אני בודק את רשימת ה"לעשות" שלי ומכין סדר עדיפויות המבוסס על כללים קבועים.

הבעיה – הסיבה שאני מתנהל כך היא מפני שזיהיתי דפוס התנהלות כושל הטמון בי. אני סקרן ואני מבלה זמן רב מידי בללמוד דברים חדשים ובכך אני "מתפזר". אני נוטה לדחות דברים משעממים ומתעצבן שמתלוננים על העשייה שלי. ברגע שהגעתי לתובנה שכולם צודקים ואני טועה, זה כבר היה קל. הכנתי רשימה של כל הפגמים בהתנהלות שלי והכנתי מערכת מובנת המתקנת אותם. עכשיו כולם מרוצים.

יש דברים רבים שאנו יכולים לשנות בעצמנו. אנחנו שמנים, כואב לנו הגב או הראש, אנחנו לא יוזמים ומאשימים את הסביבה, אנחנו נוטים להיות צייתנים מידי או מרדנים, אנחנו לא אסטטיים, מפחדים משינוי בחיים / מהתחייבות / ממקומות / מצבים / דברים ועוד, אנחנו לא מוכנים ללמוד טריקים חדשים כיצד לחיות נכון, אנחנו שונאים / מעריצים אנשים המשפיעים על חיינו, אנחנו חושבים שאנחנו יותר טובים, צודקים ומוסריים מאחרים. אנחנו לא יצירתיים, לא חכמים ולא יעילים..

אני אחזור שוב אנחנו לא יעילים ולכן לא אפקטיביים ואנחנו מבזבזים את חיינו לריק וחבל. תמיד אפשר להשתפר, תמיד אפשר לשנות. לכן, המצב היחידי שאנו צריכים להימצא בו זה מצב של שיפור ושינוי מתמיד.

מכירים בעובדות חיים פשוטות

אז לפני שאנחנו הולכים לשבור קירות ולעצב את הסלון מחדש, לעבור מסעות העצמה במדבר, לשתות מיצים בטעמים וגוונים משונים או להתאסלם, בואו נעצור לרגע ונשאל את עצמנו, על מה כדאי להילחם בחיים ועל מה לא?

מדובר על שאלה קלה מאד, כל כך קלה שכל ילד יכול לענות עליה. נילחם רק על מה שיש לנו השפעה עליו. נילחם על חיינו. החיים שלנו זה הרבה דברים וזה כולל גם את חייהם של אלה הסובבים אותנו וכל מה שחשוב לנו באמת. מסובך? אז, בואו נענה על השאלה קצת אחרת…

בואו נבדוק על מה לא כדאי להילחם. לא כדאי להילחם על דברים שאינם מועילים. אין טעם להילחם בחוקי הטבע, אנחנו עשויים מהם והמתנה לנס זה סוג של התנשאות לא מעשית. אין טעם להילחם בטיפשות ובאמונות של אחרים. זה כולל גם לחנך אחרים, תסמכו על היכולת שלהם לחנך את עצמם. כן, בדיוק כך, אין טעם לשנות אף אחד, הם מחליטים לעצמם והם לא אוהבים שמתעסקים איתם, בדיוק כמוכם.

עוד כמה מילים על NLP

תארו לעצמכם שנמצאת כל הזמן מולכם דלת ואתם לא רואים אותה. נשמע מופרך נכון? תרשו לי לספר לכם סיפור קטן. כשהספינה של קולומבוס עגנה בחופי אמריקה בפעם הראשונה, זה קרה באזור המיושב על ידי ילידים. הילידים לא ניגשו לספינה, לא יצרו עם אנשיה קשר זמן רב ולא תקפו אותה. איך זה יכול להיות? מעדויות מאוחרות עולה שהם פשוט לא ראו את הספינה כי היא לא הייתה בתודעה שלהם. כן… לא הייתה להם שום תמונה של ספינה בזיכרון, אז הם לא ראו כלום, רק שמיים וים.

במהלך הטיפול באמצעות שיטת הNLP אנו בוחנים את האמונות המגבילות שלנו, האמונות שלא מאפשרות לנו לראות ועושים להן שיפוץ מועיל. עבודה עם דמיון מודרך פותחת לנו דלת אל העולם הנסתר של הנפש ודולה ממנו פרטים יקרי ערך. אנו עושים הרפיה ביחד ומתמודדים עם הפחדים שלנו באמצעות הצפה והבנה של המנגנון המפעיל אותם. עבודה משותפת על עצמנו מאפשרת לנו לטפל בתכנית האוטומטית הנמצאת בתת מודע שלנו ולמטב אותה באמצעות כלים שונים כמו שירים, מנטרות, שיחות ועוד היוצרים סוגסטיה (התניה) מהסוג הרצוי לנו.

חיים את השינוי יום יום

החיים דינמיים ודורשים מאתנו שינוי מתמיד. עמידה במקום גורמת לסבל רב עבורנו ועבור הסובבים אותנו. תהליך השינוי הוא יצירתי, ומגיע ממקום של ביטחון עצמי, תבונה ורגש. עבור כל אחד עומדת האפשרות לעשות שינוי והפוטנציאל לשינוי הוא אין סופי. האתגר הגדול בשינוי נמצא בעיקר בקושי שלנו לקבל את העובדה שזה אפשרי. יש מגוון דרכים להשגת השינוי ונדרשת התמסרות מלאה לתהליך ולהשגת מטרותיו. מוכנים לשינוי?

השאירו פרטי קשר ונתחיל לצעוד יד ביד לעבר השינוי בחיים שממתין לכם.

אהבתם? מוזמנים לשתף

Share on facebook
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp
Share on pinterest

אני מזמין אותך ליצור איתי קשר
לשיחה ראשונית ללא עלות

בה נדבר על מה הדבר המשמעותי שחשוב לך להתגבר עליו השנה
ואיך אני אוכל לעזור לאמן וללוות אותך בדרך.

לכתבות נוספות

התמודדות עם זוגיות במשבר

זוגיות במשבר מביאה איתה התמודדות מורכבת – רגשית, חברתית וכלכלית. תהליך האימון הוא מרחב אישי שלך להתייעצות, הדרכה במבוך הרגשי והפרקטי של המשבר וליווי…

אני מפחד, אתה מפחד, הם מפחדים כולנו מפחדים

תינוקות לא יודעים פחד מהו, את זה אנחנו רואים כאשר הם מתחילים לזחול הם ממשיכים ולא משנה מה יש מולם, הם זוחלים לעבר חלונות…

לקביעת פגישה

אני מזמין אותך ליצור איתי קשר  לשיחה ראשונית ללא עלות

מלא את פרטים בטופס

פתח צ׳אט
שלום,
איך אוכל לעזור?